top of page
ד"ר פרל היא אונקולוגית מומחית, המתמחה בגידולי מערכת העיכול. ד"ר פרל מנהלת את היחידה לאשפוז יום אונקולוגי במרכז דוידוף לטיפול וחקר מחלות הסרטן במרכז הרפואי רבין ובמקביל הינה רופאה בכירה ביחידה לטיפול בגידולי מערכת העיכול במרכז דוידוף. ד"ר פרל מקבלת חולים גם במרפאתה הפרטית בכפר סבא.
ד"ר פרל הינה בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בבית החולים "הדסה" ומתמחה בגידולי מערכת העיכול השונים בדגש על הגידולים הבאים:
-
גידולי ושט - קיבה
-
גידולי מעי גס ורקטום (חלחולת)
-
גידולי לבלב ודרכי מרה
About
אודותי
אני אונקלוגית במכון דוידוף לטיפול וחקר מחלות הסרטן בבית החולים בילינסון ומנהלת היחידה לאשפוז יום אונקולוגי.
אני רופאה בכירה ביחידה לגידולי מערכת העיכול במכון מאז שנת 2013 ומתמקדת בעיקר בטיפול בגידולים הבאים: מעי גס, רקטום, קיבה, וושט, לבלב ודרכי מרה. במסגרת כך טיפלתי לאורך השנים באלפי חולים ותמיד ניסיתי לעשות למענם את המירב: ללוות אותם בדרך להחלמה היכן שניתן, להאריך את חייהם ככל הניתן במקרים שלא ותמיד לנסות ולשפר את איכות החיים שלהם תוך כדי הטיפול במחלה. אני מעורבת במחקרים קליניים רבים המתנהלים בבית החולים, תוך שיתוף פעולה צמוד עם רופאים מכלל הדיסציפלינות הרפואיות: כירורגים, גסטרואנטרולוגים, רדיולוגים ועוד.
את המסלול הרפואי שלי התחלתי בתור סטודנטית בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית (הדסה), שם גם סיימתי את הלימודים בהצלחה. עשיתי סטאז' בבית החולים איכילוב, והמשכתי שם להתמחות ברפואה פנימית. אלא שאחרי שנה, הבנתי שהייעוד שלי ברפואה הוא הטיפול בחולים אונקולוגים ועברתי להתמחות כאונקולוגית במכון דוידוף.
לאחר סיום ההתמחות הצטרפתי כרופאה בכירה לצוות היחידה לגידולי מערכת העיכול. מאז שנת 2015 אני מנהלת גם את היחידה לאשפוז יום אונקולוגי.
מאמרים
Services
בלוג
טיפול בסרטן בשלב מתקדם: איך מדברים על המשך הטיפול ועל איכות החיים?
ההתמודדות עם סרטן בשלב מתקדם מלווה בשאלות ובהחלטות מורכבות. בין השאלות שעולות: האם הטיפולים שנועדו לטפל במחלה עדיין יכולים לעזור? ומה אפשר לעשות בהמשך? האפשרויות הרפואיות רבות, והרצון לנסות טיפול נוסף ולשמור על התקווה מובן מאוד. אבל לצד הרצון הזה, לכל אדם ולכל משפחה יש צרכים, חששות והעדפות משלהם. לא מעט פעמים אני פוגשת בקליניקה מטופלים שנמצאים בנקודה הזו, עם רצון מובן להמשיך ולמצוא אפשרות נוספת. בשיחות שלנו עולה לא רק השאלה אם יש עוד טיפול שאפשר להציע, אלא גם מה הוא עשוי לתת,
מאחורי הקלעים של הכירורגיה האונקולוגית: מה קורה אחרי ניתוחים מורכבים במערכת העיכול?
לשם שינוי אני אתחיל את הפוסט הזה בהסתייגות: המידע שיופיע כאן נועד להסבר כללי ואינו מחליף ייעוץ אישי מצוות רפואי שמכיר את מצבכם. סוג הניתוח, היקפו וההחלמה משתנים מאדם לאדם, ולא כל התופעות המפורטות יופיעו אצל כל מטופל או מטופלת. ועכשיו לתכל'ס. ניתוחים להסרת גידולים במערכת העיכול עשויים להציל חיים. עם זאת, הם יכולים גם להשפיע על האכילה, העיכול, היציאות, רמות האנרגיה ושגרת היום־יום של מטופלים שעברו אותם. היכרות מראש עם השינויים האפשריים ועם דרכי ההתמודדות יכולה לעזור להתכונן להחל
היום הראשון באשפוז יום אונקולוגי: מה צפוי וכיצד להיערך אליו
לקראת הטיפול הראשון, אי־הוודאות עשויה לעורר חשש. כמנהלת היחידה לאשפוז יום אונקולוגי, אני פוגשת מטופלים רבים שמבקשים להבין מה צפוי להם. במדריך זה אציג את שלבי היום הראשון ואת ההיערכות לקראתו, כדי שתוכלו להגיע עם תמונה ברורה יותר. גם לאחר שנקבעת תוכנית הטיפול, נשארות לפעמים שאלות מעשיות. אחת השאלות שאני שומעת מדי יום בקליניקה ובמחלקה היא: "מה קורה באשפוז יום? איך ייראה היום הראשון?" חשש לקראת הטיפול הראשון הוא תגובה מובנת. המונח "אשפוז" עשוי לעורר דאגה, במיוחד כשעדיין לא מכירים
היום שאחרי: איך מתמודדים עם תופעות ארוכות טווח לאחר טיפולים אונקולוגיים?
כשמתחילים טיפול אונקולוגי, בין אם מדובר בכימותרפיה, בטיפול ממוקד (ביולוגי) או באימונותרפיה, רוב תשומת הלב מופנית באופן טבעי לטיפול במחלה. אבל גם לאחר שהטיפול מסתיים מתחיל שלב חשוב נוסף: תקופת ההחלמה, ההסתגלות והמעקב אחר תופעות שעלולות להימשך זמן מה. גם כשהמעקב האונקולוגי תקין, הגוף לא תמיד חוזר מיד לשגרה וההחלמה יכולה להימשך זמן. נימולים, ירידה בתחושה, כאב, תשישות או שינויים ברמות הסוכר, בשומנים בדם או במשקל עשויים להיות קשורים לטיפול. עם זאת, לפעמים יש להם סיבות אחרות שאפשר
ימין או שמאל? למה המיקום של הגידול במעי הגס משנה את חוקי המשחק
פעם, התייחסנו לסרטן המעי הגס כמחלה אחת. היום אנחנו כבר יודעים: גידול בצד ימין וגידול בצד שמאל עשויים להתנהג אחרת. איך המיקום משפיע על התסמינים, על בחירת הטיפול ועל התחזית? בואו נעשה סדר. באחד הפוסטים הקודמים שלי, כשדיברנו על ביו-מרקרים (אותם סמנים ביולוגיים שעוזרים לנו להתאים טיפול אישי), הבטחתי שנצטרך לעצור רגע ולדבר על הגיאוגרפיה של הבטן שלנו. ספציפית על ההבדל בין צד ימין לצד שמאל של המעי הגס. אם בעבר נהגו לעיתים להתייחס לגידולים במעי הגס כמקשה אחת, היום ברור שמיקום הגידול
"דוקטור, הכנסתי את התוצאות של הסי־טי שלי ל-ChatGPT והוא ממש הפחיד אותי"
מה קורה כשהבינה המלאכותית נכנסת לחדר הרופא? את המשפט שבכותרת של הפוסט הזה אני שומעת יותר ויותר לאחרונה. כמעט בכל שבוע יש לפחות מטופל אחד, שמגיע לא רק עם בדיקות הדם, תשובת הסי־טי או הדוח הפתולוגי, אלא גם עם ניתוח ארוך ומפורט שהוא קיבל מ-ChatGPT או מבינה מלאכותית אחרת (Claude, Gemini, Perplexity ולפעמים מכולן ביחד). חלק מהחולים מגיעים מודאגים מאוד בגלל מונח רפואי שה-AI פירש בצורה דרמטית. אחרים מגיעים מלאי תקווה בעקבות טיפול חדש שהמערכת "מצאה" עבורם. ובין החרדה לאופטימיות, יש בד
איך מספרים לילדים או לנכדים על אבחנה אונקולוגית במשפחה?
איך נספר לילדים? זו אולי אחת השאלות הכי עדינות, כואבות וטבעיות שאני שומעת במרפאה. לפעמים זו אחת השאלות הראשונות שאני שומעת ולעיתים קרובות היא עולה עוד לפני שאנחנו בכלל מספיקים לדבר על תוכנית הטיפול עצמה. להתחיל את הדרך הארוכה של טיפול באבחנה אונקולוגית מביאה איתה גם מורכבות משפחתית עמוקה. אני פוגשת הרבה אנשים צעירים, הורים לילדים קטנים, וגם מבוגרים שהם סבים וסבתות פעילים ומעורבים מאוד בחיים של הנכדים שלהם. כמעט תמיד, בשלב כזה או אחר, עולה אותה ההתלבטות: האם לשתף? כמה לספר? וא
רפואה משלימה בטיפולים אונקולוגיים: מה יכול לעזור, וממה חשוב להיזהר?
כשאדם מקבל אבחנה של סרטן, כמעט מיד מתחיל סביבו מבול של עצות. משפחה, חברים, שכנים וקבוצות ברשתות החברתיות , כולם רוצים לעזור, ולכל אחד יש המלצה על משהו “טבעי”: צמחי מרפא, תוספי תזונה, דיאטה מיוחדת או טיפול כזה או אחר. הרצון לעשות עוד משהו כדי להרגיש טוב יותר הוא טבעי ומובן. אבל דווקא בגלל זה חשוב לעשות סדר: יש טיפולים משלימים שיכולים לעזור מאוד, ויש דברים שעלולים להפריע לטיפול או אפילו לסכן את המטופל. קודם כול: רפואה משלימה היא משלימה – היא לא במקום הטיפול הרפואי חשוב להבין את
מה לקחתי איתי מ-ESMO GI 2026 במינכן?
מחשבות ותובנות מהכנס המרכזי באירופה בנושא סרטן במערכת העיכול בשבוע הראשון של יולי השתתפתי בכנס ESMO GI 2026 במינכן. זהו אחד הכנסים החשובים באירופה בנושא סרטן במערכת העיכול. במשך ארבעה ימים הוצגו מחקרים חדשים ודיונים על דרכים לשפר את הטיפול במטופלים. בין הנושאים המרכזיים היו בדיקות דם מתקדמות, טיפולים שמותאמים למאפיינים של הגידול, וטיפולים שמפעילים את מערכת החיסון נגד הסרטן. אם הייתי צריכה לסכם את הכנס במשפט אחד, הייתי אומרת: אם צריך לסכם את הכנס במשפט אחד: הרפואה מתקדמת לכיוו
עדכונים בתחום סרטן הקיבה והוושט: חידושים מרכזיים שהוצגו בכנסים האונקולוגיים הגדולים האחרונים
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בטיפול בסרטן הקיבה, בסרטן מעבר ושט-קיבה ובגידולים מתקדמים של מערכת העיכול העליונה. בכנסים האונקולוגיים המרכזיים האחרונים – ASCO, ASCO GI, ESMO GI – הוצגו מחקרים חדשים שמדגישים את התקדמות האונקולוגיה לכיוון של טיפול מותאם אישית: בחירת טיפול לפי מאפייני הגידול, סמנים ביולוגיים, שלב המחלה ומצבו הכללי של המטופל. בפוסט הבא אסכם בשפה פשוטה את עיקרי החידושים שהוצגו בתחום סרטן הקיבה והוושט, תוך התייחסות למחקרים מרכזיים שהוצגו בכנסים שהזכרתי: HERIZO
לא שפן ניסיונות: מה באמת צריך לדעת על מחקרים קליניים בסרטן
לפעמים כשאתם שומעים את המילים "מחקר קליני" מהאונקולוג המטפל בזמן התמודדות עם סרטן, זה לא תמיד נשמע כמו הזדמנות. לפעמים זה נשמע מפחיד, לא ברור, ואפילו כמו סיכון. לכן, כשאונקולוג מציע להצטרף למחקר, לא מעט מטופלים ובני משפחה מרגישים קודם כול חשש ובלבול והמחשבה הראשונה שעולה לרבים מהם בראש היא: "מה, עכשיו אני שפן ניסיונות?". התשובה היא חד-משמעית לא. מחקר קליני הוא ממש לא "ניסוי עליכם" במובן המפחיד של המילה, ולא מצב שבו מוותרים על הטיפול הרגיל. זו מסגרת רפואית מפוקחת: יש כללים ברו
האם ניתן לגלות סרטן לבלב שנים לפני שהוא נראה לעין? מחקר חדש טוען שכן – בעזרת בינה מלאכותית
סרטן הלבלב נחשב לאחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר, בעיקר משום שהוא מתגלה לרוב בשלב מתקדם, אך מחקר חדש מציע כיוון שעשוי בעתיד לשפר את היכולת לזהות אותו מוקדם יותר. במאמר שפורסם בכתב העת הרפואי Gut, חוקרים פיתחו מודל בינה מלאכותית חדש בשם REDMOD, שמטרתו לזהות את סרטן הלבלב בשלב מוקדם מאוד, עוד לפני שניתן לראותו בבדיקות הדמיה רגילות או להרגיש תסמינים. האתגר המרכזי הוא שסרטן הלבלב (ובעיקר מסוג adenocarcinoma) מתפתח בשקט: בשלבים הראשונים הלבלב נראה תקין לחלוטין בבדיקות CT , ולכן מע
פריצת הדרך שכולם מדברים עליה: האם נמצא המפתח לפיצוח סרטן הלבלב?
בכנס האונקולוגי הגדול והחשוב בעולם, ASCO 2026, הוצגו תוצאות של מחקר חדש בשם RASolute, שעורר לא מעט עניין בקהילה הרפואית. המחקר בוחן תרופה חדשה לסרטן הלבלב, שהוא כידוע אחד הגידולים המורכבים והמאתגרים ביותר לטיפול. במשך שנים אפשרויות הטיפול בסרטן הלבלב היו מצומצמות יחסית, ולכן כל התקדמות משמעותית בתחום הזה מושכת כמובן תשומת לב רבה. הנתונים החדשים שעולים מהמחקר אמנם אינם סוף פסוק, אבל הם בהחלט מצביעים על כך שייתכן שבקרוב תעמוד לרשותנו תרופה שתוכל, סוף סוף, לשפר בצורה דרמטית את ה
איך להתכונן לביקור אצל האונקולוג? (השאלות שאתם חייבים לשאול, ואלו שנוטים לשכוח)
המפגש עם האונקולוג במרפאה הוא כמעט תמיד רגע טעון. הוא מלווה בלחץ נפשי עצום, הצפה של מושגים רפואיים מורכבים שנשמעים כמו שפה זרה, וזמן קצוב של ביקור. מטופלים רבים ובני משפחותיהם יוצאים מהחדר בתחושה שהם שכחו לשאול חצי מהדברים שרצו, או שהם לא לגמרי בטוחים מה הצעד הבא. כדי לא ללכת לאיבוד בתוך ההצפה הזו, המפתח הוא להגיע מוכנים. ככל שתהיו מאורגנים יותר, כך תהפכו לשותפים אקטיביים וממוקדים יותר בהחלטות על הגוף והבריאות שלכם. הנה מדריך פרקטי שיעזור לכם לעשות סדר לקראת הביקור הבא. מארגנ
מתי כדאי ללכת לחוות דעת שנייה (ולמה הרופא שלכם ממש לא אמור להיעלב מזה)?
בעולם הרפואה, ובמיוחד באונקולוגיה, אבחנה של מחלה מביאה איתה המון סימני שאלה, לחץ ותחושה שהקרקע נשמטה לנו פתאום מתחת לרגליים. ברגעים האלו, אחת השאלות שעולות הכי הרבה בקרב מטופלים ובני משפחה היא: "האם כדאי לנו לשמוע דעה נוספת? ואם כן, איך הרופא המטפל שלנו יגיב?" בואו ננסה לעשות סדר בנושא המורכב והרגיש הזה, ונבין מתי זה נכון, למה זה חשוב, ואיך זה בכלל באמת עובד. אז למה בכלל ללכת לחוות דעת שנייה? קודם כל כדאי להזכיר שרפואה היא לא מתמטיקה. באונקולוגיה המודרנית יש לעיתים קרובות מספ
הקרב שלא רואים: למה לפעמים לקבל אישור לתרופה לוקח יותר זמן מהטיפול עצמו?
כשאנחנו יושבים במרפאה ואני ממליצה על טיפול מסוים, המטרה של כולנו היא להתחיל אותו כמה שיותר מהר. אבל לפעמים, בין הרגע שבו סיכמנו על תוכנית הטיפול לבין הרגע שבו האחות ביום האשפוז מחברת את העירוי, עובר זמן שמרגיש כמו נצח. למה זה קורה? חשוב לי שתכירו את התהליך. לא כדי להרתיע, אלא כדי להוריד את רמת החרדה ולתאם ציפיות. סל התרופות וההנחיות הקליניות מדי שנה נכנסות לסל הבריאות תרופות חדשות ופורצות דרך (אתם יכולים להראות את הפוסט שלי על סל התרופות האחרון כאן). אבל, לכל תרופה יש "התוויה
איכות חיים מול הארכת חיים: מה מתאים למי?
בשיחות במרפאה אנחנו מדברים הרבה על פרוגנוזה, על אחוזי הצלחה ועל "תגובה לטיפול". אבל יש דבר אחד שקשה לשים עליו מספרים בבדיקות דם או בהדמיות, ובכל זאת הוא מהחשובים ביותר: איכות החיים – איך נראה היום-יום שלנו, ומה באמת אפשר לעשות בו. המרדף אחרי ה"עוד קצת" לא פעם הרפואה המודרנית מציעה "עוד אפשרות": עוד קו טיפולי, טיפול במסגרת מחקר, או חזרה לתרופה שעזרה בעבר. על הנייר זה יכול להוסיף חודש או חודשיים לחיים. זה הרבה. אבל לפעמים המחיר נמצא בתופעות הלוואי – וזה מחיר שלא תמיד רואים מיד.
מאחורי הקלעים של הדיון הרב-תחומי באונקולוגיה
מטופלים רבים פוגשים אותי במרפאה ושומעים את המשפט: "אני צריכה להעלות את המקרה שלך לדיון בפורום". לעיתים זה נשמע כמו רגע מלחיץ, אבל בפועל זו הדרך שלנו לוודא שאתם מקבלים את תוכנית הטיפול המדויקת ביותר. מהו הדיון הרב-תחומי (Tumor Board)? בעולם האונקולוגיה המודרני, הטיפול הטוב ביותר נולד לעיתים קרובות מתוך שיתוף פעולה בין מומחים מתחומים שונים. הדיון הזה הוא פגישה שבועית קבועה שבה יושבים יחד אונקולוגים, כירורגים, רדיולוגים ופתולוגים כדי לבחון מקרים מורכבים. מתי מקרה מגיע לדיון?
סרטן זו לא מחלה אחת: המדריך לסוגי הגידולים
רבים נוטים לחשוב על סרטן כעל מחלה אחת. אבל בפועל, "סרטן" הוא שם משפחה רחב למאות מחלות שונות. ההבדל העיקרי ביניהן הוא לא רק באיזה איבר הן נמצאות, אלא מאיזה סוג של תא הן התחילו. השם שניתן לגידול, למשל - קרצינומה, סרקומה או לימפומה, מעיד על המקור שלו, וזה מה שקובע כיצד נטפל בו. אז על אילו סוגי גידולים אנחנו מדברים? קרצינומה (Carcinoma) זוהי הקבוצה השכיחה ביותר של הגידולים (כ-80% מהמקרים). המקור: תאי אפיתל. אלו הם התאים שעוטפים את האיברים שלנו, מצפים את מערכת העיכול (התחום שבו אנ
המדריך המלא לניהול תופעות לוואי בבית: מתי זה "חלק מהתהליך" ומתי עוצרים הכל?
הטיפול המודרני בסרטן ב-2026 הוא עוצמתי ומדויק. אבל כדי שהוא יעבוד במיטבו, אנחנו צריכים את החולים כשותפים ערניים בבית. הנה איך לנהל את התופעות הנפוצות ומתי אסור לחכות: חום וזיהומים חוק ה-38 מעלות - מערכת החיסון שלכם זקוקה להגנה מקסימלית בזמן הטיפול. נורה אדומה : חום של 38 מעלות ומעלה מחייב בדיקה מיידית. אל תיקחו אקמול ותחכו שיעבור. באונקולוגיה, חום הוא סימן אזהרה לזיהום שדורש טיפול מהיר. יש צורך לפנות בהקדם למיון מערכת העיכול (שלשולים, בחילות והקאות) בבית: ניתן לטפל בשלשולים
סרטן הוא לא מחלה של אדם אחד – הוא סיפור משפחתי
כשאני פוגשת מטופל לראשונה במרפאה, אני כמעט אף פעם לא רואה רק אדם אחד. יחד איתו, בתוך הדאגה ובתוך השאלות, נמצאת משפחה שלמה. לילות ללא שינה של בן/בת הזוג, החרדה של הילדים, והנכונות של האחים לעזור, כל אלה הם חלק בלתי נפרד מהטיפול האונקולוגי. באונקולוגיה המודרנית של 2026, אנחנו כבר יודעים שהטיפול במחלה לא מסתיים במרפאה או באשפוז יום. כשאני פוגשת מטופל והמעטפת המשפחתית שלו, אני רואה לנגד עיני מערכת שלמה שחייבת לעבוד בסנכרון. לפעמים עולה התחושה שהנוכחות של המשפחה היא "בונוס" נעים,
תזונה וגידולי מערכת העיכול: בואו נעשה סדר במיתוסים
אחת השאלות הראשונות שאני נשאלת בקליניקה היא: "ד"ר, מה מותר לי לאכול?". סביב הקשר בין אוכל לסרטן צמחו אינספור תיאוריות שעלולות לייצר חרדה מיותרת. הנה המיתוסים הנפוצים ביותר, והאמת המדעית שמאחוריהם: מיתוס הסוכר: "סוכר מאכיל את הסרטן" נכון, תאי סרטן צורכים סוכר (גלוקוז) בקצב גבוה, אבל כך גם כל תא בריא בגוף שלנו במיוחד המוח והלב). האמת: אין הוכחה מדעית לכך שהימנעות מוחלטת מסוכר תרעיב את הגידול. להיפך, משטר תזונה קיצוני מדי עלול להוביל לירידה מסוכנת במשקל ולאובדן מסת שריר. השורה ה
סל התרופות 2026: הבשורות החדשות למתמודדים עם גידולי מערכת העיכול
סל הבריאות החדש מציג שינויים וחידושים משמעותיים אל מול גידולי מערכת העיכול תוך נתינת דגש מרכזי לרפואה מותאמת אישית, בדיקות וטיפולים שמתאימים בדיוק למאפיינים הביולוגיים של הגידול. הנה ריכוז העדכונים שחשוב להכיר: בדיקת MMR לכלל הגידולים – זוהי בשורה משמעותית עם השלכות רחבות: מהיום, כל מי שמתמודד עם גידול במערכת העיכול (מעי גס, קיבה, לבלב, דרכי מרה ועוד), בכל גיל ובכל שלב של המחלה, זכאי לבדיקת MMR או (MSI) במסגרת הסל. בדיקה זו מהווה את "תעודת הזהות" של הגידול ומנבאת את מידת הת
אונקולוגיה לא חייבת להישמע כמו סינית: פרק 2 - המדריך המלא לבדיקות הדמיה
קיבלתם את תוצאות הבדיקה, פתחתם את הקובץ, והדבר הראשון שנתקלתם בו הוא רשימה של מושגים שנראים כמו שפה זרה. "קליטה פתולוגית", "האדרה", "פעילות מטבולית מוגברת"... זה הרגע שבו אתם מתחילים להילחץ. אבל רגע לפני שנבהלים, חשוב לעשות סדר. בפוסט הזה נבין מה ההבדל בין הבדיקות השונות, ולמה המילים המפחידות האלו הן למעשה כלי עבודה חיוניים עבורנו, הרופאים, כדי להתאים לכם את הטיפול המדויק ביותר. מה ההבדל בין בדיקות ההדמיה השונות? לפני שצוללים למושגים המורכבים, כדאי להבין מה כל בדיקה מנסה "לרא
אונקולוגיה לא חייבת להישמע כמו סינית: מושגים שכל מטופל צריך להכיר
מה חשוב לדעת כשמגיעים לראשונה לרופא אונקולוג? הגעתם בפעם הראשונה לרופא אונקולוג עם אבחנה של סרטן? זהו רגע מטלטל, מלא שאלות, חששות ומידע חדש. המושגים והקיצורים שצצים לפתע יכולים להרגיש כמו שפה זרה. לכן, הכנתי עבורכם מילון ראשוני שיפשט את הדברים הבסיסיים שכל אחד צריך להכיר בתחילת הדרך. מושגים בסיסיים שכדאי לדעת אבחנה - קביעת סוג המחלה על סמך בדיקות, הדמיות ולעיתים ביופסיה. ביופסיה - פעולה בה נוטלים דגימה מהרקמה החשודה שנבדקת תחת מיקרוסקופ כדי לברר אם יש סרטן. שלב (סטייג׳) -
סרטן המעי הגס: לא מחכה יותר לגיל 50
עלייה מדאיגה בגידולי מערכת העיכול אצל צעירים לאחרונה אנחנו שומעים וקוראים לא מעט על אנשים צעירים, מתחת לגיל 50, שחולים בגידולים של מערכת העיכול. סיפורים שמתפרסמים כמו מותו לאחרונה של ג’יימס ואן דר ביק הרי הוא דוסון מ"דוסון קריק" ממחלת סרטן המעי הגס בגיל 48 מכניסים את כולנו לחרדה ולחץ. התחושה שבשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור גידולים מערכת העיכול בצעירים מתחת לגיל 50 היא אכן נכונה ומגובה בנתונים. גידולים אלו כוללים גידולי ושט-קיבה, גידולי לבלב, סרטן כיס המרה וגידולי מעי הגס ו
עידן ללא ניתוח בגידולי MMR-D: האם אנחנו באמת שם?
בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכה שקטה אך דרמטית: בחלק מהגידולים של מערכת העיכול עם MMR-D / MSI-High (חסר במנגנון תיקון הטעויות ב-DNA) במחלות אלו אימונותרפיה מצליחה להביא לתגובות כל כך עמוקות עד שעולה שאלה שלא העזנו לשאול מעולם בעבר: האם אפשר לרפא סרטן בלי ניתוח? מחלה עם MSI-High או חסר בחלבוני MMR, הוא מצב ביולוגי שבו קיימת פגיעה במנגנוני תיקון ה-DNA של התא. המשמעות היא שלאורך הזמן מצטברות בתאים שנוצרים שגיאות העתקה רבות יותר ויותר, מה שמוביל לעיתים להתפתחות גידול סרטני. עד ל
רפואה של מיליון דולר בתרופה של כמה שקלים: אספירין נגד סרטן - מתאים, אבל לא לכולם
מספר מחקרים ותצפיות לאורך השנים הצביעו על כך שצריכה מתונה של אספירין לאחר אבחון וטיפול בסרטן המעי הגס, יכולה להיות קשורה להישרדות טובה יותר אצל חלק מהחולים. אחד הממצאים המעניינים ביותר הוא שהשפעה הזאת לא זהה אצל כולם, אלא קשורה לשינוי גנטי במסלול ה-PI3K בתאי הגידול. אז מה זה PI3K בעצם? PI3K הוא מסלול “אותות גדילה” בתוך התא. כאשר יש בו מוטציה: התא הסרטני מקבל יותר מסרים לגדול ולהתחלק ייתכן שהוא גם רגיש יותר להשפעות אנטי-דלקתיות של אספירין כלומר האספירין לא “נלחם בסרטן” ישירות
המחקר שמוכיח: פעילות גופנית יכולה לעזור להחלמה אחרי סרטן המעי הגס
מחקר CHALLENGE (ראשי תיבות של Colon Health and Life-Lone Exercise change) הוא מחקר מעניין (וגם ייחודי מאד בכך שלא היה ממומן על ידי חברת תרופות כלשהי), שבוצע על אוכלוסייה של כ-900 חולים. החולים גויסו למחקר בין השנים 2009 ל-2024. כל החולים שגיוסו למחקר הינם חולים עם עבר של סרטן במעי הגס (שלב 2 או שלב 3), שקבלו טיפול כימי ויכלו להכנס למחקר עד שלושה חודשים מסיום הטיפול הכימותרפי המשלים. במהלך המחקר חולקו החולים לשתי קבוצות: קבוצת המחקר – החולים קבלו תוכנית אימון מובנית אינטנסיבי
ctDNA - מהפכה שקטה באונקולוגיה המודרנית
מה זה ctDNA? אז מה זה באמת ctDNA? ctDNA (קיצור של Circulating Tumor DNA) הוא למעשה מקטעים של DNA שמקורם בתאי הגידול אשר משתחררים לזרם הדם. ניתן "לאסוף" את אותם מקטעים באמצעות בדיקת דם פשוטה, ללא צורך בביופסיה פולשנית. מטבע הדברים, ctDNA נושא את המוטציות הגנטיות של הגידול, ולכן משקף את נוכחותו ופעילותו. מה המשמעות הקלינית? הימצאות ctDNA בדם מעידה בדרך כלל על שארית מחלה מיקרוסקופית (MRD) – מחלה שאינה נראית בהדמיה רגילה. לעומת זאת, היעדר ctDNA לאחר טיפול מעיד על סיכון נמוך יותר
חשיבות הקולונוסקופיה למניעת סרטן המעי הגס - בדיקה שמצילה חיים
סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר - גם בישראל וגם בעולם. אצלנו בארץ מאובחנים מדי שנה בערך 3,000 אנשים, ומתוך זה כ־1,200 נפטרים. בעולם מדובר במחלה השנייה הכי קטלנית מבין סוגי הסרטן. מהי קולונוסקופיה? קולונוסקופיה היא בדיקה רפואית שבה רופא בודק את המעי הגס לכל אורכו בעזרת צינור גמיש ודק עם מצלמה זעירה בקצהו. הבדיקה אינה דורשת אשפוז, אך דורשת הכנה של מספר ימים של תזונה עם הגבלות מסוימות ולקיחת משלשלים. הבדיקה נעשית בטשטוש ובמהלכה ניתן לראות את פנים המעי ולאתר שינוי
מחקר CASSANDRA - כיוון חדש ומבטיח לטיפול בסרטן הלבלב
סרטן הלבלב (Pancreatic Ductal Adenocarcinoma – PDAC) הוא אחד מסוגי הסרטן האלימים ביותר, עם שיעורי הישרדות נמוכים מאוד. רק מעטים מהחולים מתאימים לניתוח, וגם אז, הסיכון לחזרת המחלה גבוה. מחקר שפורסם לאחרונה בודק משלב כימותרפי חדש לטיפול טרום ניתוחי (Neo-Adjuvant) לגידולים ניתוחים או בעלי נתיחות גבולית. יש מעט מאד מידע אודות טיפול טרום ניתוחי בגידולי לבלב נתיחים, מחקרים בדקו שילוב של כימותרפיה וקרינה מול טיפול כימי מקובל. הטיפול המקובל עד כה היה משלב כימותרפי בשם mFOLFIRINOX, אש
ביומרקרים במערכת העיכול
מה זה ביומקרים? ביומרקרים הם שינויים ביולוגים שניתן למדוד באופן מדויק במעבדה. בדרך כלל ביומרקרים נבדקים על הביופסיות שנלקחות מהגידול. יש שני סוגים של ביומרקרים: ביומרקרים פרדיקטיבים – שמעידים על תגובה לטיפול ספציפי ביומרקרים פרוגנוסטים – שמעידים על פרוגנוזה איך משתמשים בביומרקרים על מנת לקבוע טיפול? המרקר הראשון שנמצא בשימוש בעיקר בהקשר של גידולי מעי גס הוא ה-RAS (בהתחלה KRAS ובהמשך all RAS). בגידולים ללא מוטציה בחלבון זה יש תגובה למעכבי EGFR (שילוב עם כימותרפיה משפר הישרדות)
גידולים ממקור דרכי מרה (Cholangiocarcinoma)
גידולים בדרכי המרה יכולים להתפתח בתוך הכבד או מחוץ לו, ולעיתים מתגלים מאוחר כי הם אינם גורמים לתסמינים בשלבים המוקדמים בדרך כלל. כאשר מופיעים תסמינים, הם לרוב כוללים צהבת, גרד, ירידה במשקל וכאבים בבטן הימנית העליונה. האבחון נעשה באמצעות הדמיה (CT/MRI) ויש צורך בביופסיה מהגידול. לעיתים ניתן לקחת ביופסיה באנדוסקופיה ולעיתים מבוצעת ביופסיה כבדית באמצעות אולטרא סאונד. במחלה מקומית ניתן לנתח ולהסיר את הגידול ולאחר מכן יש לקבל טיפול כימותרפי משלים. למרבה הצער, ברוב החולים המחלה מאו
גידולי לבלב (Pancreatic Cancer)
גידולי הלבלב נחשבים לאחד הגידולים המאתגרים ברפואה, בעיקר משום שהם אינם גורמים לתסמינים מוקדמים ברורים. לרוב הסימנים הראשונים כוללים כאבי בטן עמומים, ירידה במשקל, חוסר תיאבון או צהבת. האבחון מתבצע בדרך בכלל בשלבים מאוחרים של המחלה בהם לא ניתן לרפא.האבחון מתבצע באמצעות CT, MRI או אנדוסקופ-אולטרסאונד (EUS), ובמקרים רבים נדרשת ביופסיה. הטיפול משתנה לפי שלב המחלה: בגידול מקומי- לעיתים ניתן לנתח, בשילוב טיפול כימותרפי לפני או אחרי הניתוח. בגידול מפושט - הטיפול העיקרי הוא כימותר
גידולי MSI-HIGH (אי־יציבות מיקרוסטיאלית גבוהה)
מה זה MSI-High? מדובר במצב מצב ביולוגי שבו קיימת פגיעה במנגנוני תיקון ה-DNA של התא. המשמעות היא שבתאים מצטברות שגיאות גנטיות רבות יותר - מה שמוביל לעיתים להתפתחות גידול סרטני, בעיקר במעי הגס וברקטום. גידולים מסוג MSI-HIGH מהווים קבוצה ייחודית, מכיוון שהם נוטים להגיב בצורה מצוינת לטיפולי אימונותרפיה . בניגוד לכימותרפיה רגילה, אימונותרפיה מפעילה את מערכת החיסון לתקוף את התאים הסרטניים, וב-MSI-HIGH התגובה לרוב טובה מאד. מדובר בבדיקה שמתבצעת על רקמת הגידול והיא חיוני להתאמת טיפול
גידולי מעי גס ורקטום מה צריך לדעת?
גידולי המעי הגס והרקטום (החלחולת) הם מהגידולים השכיחים, אך גם מהגידולים שניתן למנוע או לגלות מוקדם. מודעות, בדיקות סקר וטיפול מתאים יכולים להשפיע משמעותית על סיכויי ההחלמה. מהם גידולי המעי הגס והרקטום? ברוב המקרים, הגידולים מתחילים מפוליפים - בליטות קטנות שעלולות להפוך עם השנים לממאירות. איתור והסרתם בזמן מונעים את התפתחות המחלה. גורמי סיכון היסטוריה משפחתית של פוליפים/סרטן מעי גס תזונה עשירה בבשר אדום ומעובד עודף משקל וחוסר פעילות עישון ואלכוהול מחלות מעי דלקתיות תסמינים שכד
גידולי וושט וקיבה: מה חשוב לדעת?
גידולי הוושט והקיבה הם מחלות המתפתחות לרוב באופן הדרגתי, לעיתים ללא סימנים מוקדמים. דווקא משום כך - מודעות, אבחון בזמן ופנייה לייעוץ מקצועי יכולים לשנות משמעותית את התוצאות. גידולי וושט גידולי וושט קשורים לעיתים קרובות לגירוי כרוני של הוושט.הגורמים הנפוצים ביותר כוללים: צרבת כרונית ורפלוקס - שעלולים לגרום לשינוי בתאי הוושט (Barrett’s esophagus). עישון וצריכת אלכוהול גבוהה. תסמינים שכיחים: קושי או כאב בבליעה, ירידה במשקל, תחושה שאוכל "נעצר" באמצע הדרך. כיצד מאבחנים? באמצעו
צרו קשר
מרב מרכזי בריאות - רח׳ רפפורט 3 כפר סבא (מגדל משרדים קניון כפר סבא הירוקה) קומה 8, טל' 03-5560600
bottom of page